רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי. אָסוּר לָאָדָם לִישָּׂא אִשָּׁה בְּעֶרֶב שַׁבָּת. הָדָא דְאַתְּ אֲמַר לַעֲשׂוֹת סְעוּדַת אֵירוּסִין. הָא לָאֲרוֹס יְאָרֵס. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֲפִילוּ בְתִשְׁעָה בְאַב יְאָרֵס. שֶׁלֹּא יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר. מִחְלְפָה שִׁיטְּתָא דִשְׁמוּאֵל. תַּמָּן הוּא אָמַר אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה וגו' בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד. וּבְהַהוּא אָמַר אָכֵין. אֶלָּא שֶׁלֹּא יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר בִּתְפִילָּה. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא קַייְמָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ואעפ''כ לא קיימה. ומ''מ לא יתקיים הזיווג הזה דאח''כ ימות זה או יגרשנה ותנשא לבן זוגה לקיים הגזירה מן השמים וכ''כ הר''ן ז''ל בפ' אלו מגלחין אהא דקאמר שם שמא יקדמנו אחר ברחמים:
אלא שלא יקדמנו אחר. היינו בתפילה שאע''פ שזיווגם מן השמים אפשר שתועיל תפלתו של זה לכונסה:
וכה. והכא הוא אומר הכין שמא יקדמנו אחר:
במאזנים לעלות המה מהבל יחד. כדדריש בויקרא רבא עד שהן הבל במעי אמן נגזר עליהן זיווגם:
מחלפא שיטתיה דשמואל. דתמן אמר דהזיווג מן השמים הוא דכתיב אלהים מושיב וגו' וכדאמר בבבלי ריש סוטה ובכמה מקומות ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת כו':
הדא דאת אמר. אסור דוקא לעשות סעודת אירוסין משום דאין קובעין סעודה בע''ש:
הא לארוס. בלא סעודה מותר לארוס:
אסור לאדם לישא אשה בע''ש. היינו לקדשה ומשום סעודה כדמפרש ואזיל דאלו לכונסה לחופ' בלא סעודה מותר אלא דמפני כבוד שבת מפני הטרדא קאמר לעיל שאינה נישאת לכתחילה וכדפרישית לעיל:
שָׁוִין שֶׁאֵינָהּ נִישֵּׂאת לֹא בְעֶרֶב שַׁבָּת וְלֹא בְמוֹצָאֵי שַׁבָּת. לֹא בְעֶרֶב שַׁבָּת. מִפְּנֵי כְבוֹד שַׁבָּת. וְלֹא בְמוֹצָאֵי שַׁבָּת. חֲבֵרַייָא אוֹמְרִין. מִפְּנֵי הַטּוֹרַח. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. 2a מִפְּנֵי כְבוֹד שַׁבָּת. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לַחֲבֵרַייָא. מִפְּנֵי מַה אָֽמְרוּ. בְּתוּלָה נִישֵּׁאת בַּיּוֹם הָֽרְבִיעִי. כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם מַתְקִין צְרָכָיו שְׁלֹשָּׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
שוין. הכל שוין בזה שאין נישאת כו' אפי' במקום שב''ד קבועים בכל יום:
מפני כבוד שבת. שלא יהיה טרוד בנשואין ולא יהיה פנוי להכין צרכי שבת א''נ דה''נ טעמא שמא יבא לידי חילול שבת כדלקמן:
מפני הטורח. שצריך להטריח עצמו ולתקן צרכי הסעודה מקודם כדלקמיה ואם תנשא במוצאי שבת אימתי יתקן צרכיו:
מפני כבוד שבת. שאם יכנוס למוצאי שבת ויהא טרוד בשבת חיישינן שמא ישכח מחמת טרדא ויבא לידי חילול שבת וכגונא דאמרינן בבבלי גזירה שמא ישחוט בן עוף:
מתני'. ברייתא דלקמיה מסייע לחברייא דאמרי מפני הטורח דקתני מפני מה אמרו כו' והיינו שקדו דאמר בבבלי וכן הוא בתוספתא ריש מכילתין אלמא דחששו חכמים שיהא מתקן צרכי סעודה מקודם:
רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר. אָסוּר לָדוּן דִּינִי מְמוֹנוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת. וְהָא מַתְנִיתָא פְלִיגָא. לְפִיכָךְ אֵין דָּנִין לֹא בְעֶרֶב שַׁבָּת וְלֹא בְעֶרֶב יוֹם טוֹב דִּינֵי נְפָשׁוֹת. הָא דִינֵי מָמוֹנוֹת דָּנִין. וְתַנֵּי רִבִּי חִייָה כֵן. דָּנִין דִּינֵי מָמוֹנוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת אֲבָל לֹא דִינֵי נְפָשׁוֹת. כָּאן לַהֲלָכָה כָּאן לִדְבַר תּוֹרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ומשני כאן. להלכה כאן לדבר תורה. כלומר משנתינו איירי מד''ת אין דנין דיני נפשות אבל דיני ממונות דנין והא דאר''ח בשם רבי אבהו דאסור לדון היינו מד''ס ואסור לכתחילה קאמר אבל אם עבר ודן דינו דין:
והא מתני'. דפ''ד דסנהדרין פליגא דקתני התם דיני נפשות דנין בו ביום וגומרין ביום שלאחריו לפיכך אין דנין כו' ומשמע דוקא ד''נ אבל דיני ממונות דנין ותני רבי חייא בהדיא כן:
אסור לדון. אפי' ד''מ בע''ש מפני שטרודין להכין צורכי שבת ואיידי דקאמר לעיל לא ישא כו' נקט להא נמי הכא:
רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי קְרִיסְפָּא. בּוֹגֶרֶת כְּחָבִית פְּתוּחָה הִיא. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. שֶׁלֹּא לְהַפְסִידָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. אֲבָל לְקַייְמָהּ אֵינוֹ רַשַּׁאי מִשּׁוּם סְפֵק סוֹטָה. וְאַתְייָא כַּיי דְרִבִּי חֲנִינָא. דְּרִבִּי חֲנִינָא אָמַר. מַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה אַחַת שֶׁלֹּא נִמְצְאוּ לָהּ בְּתוּלִים. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רִבִּי. אָמַר לָהּ. אֵיכָן הֵן. אָֽמְרָה לֵיהּ. מַעֲלוֹתָיו שֶׁלְּבֵּית אַבָּא הָיוּ גְבוֹהִין וְנִשְׁרוּ. וְהֶאֱמִינָהּ רִבִּי. הָדָא דְתֵימַר שֶׁלֹּא לְהַפְסִידָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. אֲבָל לְקַייְמָהּ אֵינוֹ רַשַּׁאי מִשּׁוּם סְפֵק סוֹטָה. וְאַתְייָא כַּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן. בְּתוּלָה וְאַלְמָנָה גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה מִן הָאֵירוּסִין כְּתוּבָּתָן מָאתַיִם וְיֵשׁ לָהֶן טַעֲנַת בְּתוּלִים. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. מִכְּתוּבַּת מְנָה מָאתַיִם. אֲבָל לְקַייְמָהּ אֵינוֹ רַשַּׁאי מִשּׁוּם סְפֵק סוֹטָה. וְאַתְייָא כַּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן. הָאוֹכֵל אֶצֶל חָמִיו בִּיהוּדָה שֶׁלֹּא בָעֵדִים אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעוֹן טַעֲנַת בְּתוּלִים מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְייָחֵד עִמָּהּ. הָדָא דָמַר לִכְתוּבַּת מְנָה מָאתַיִם. אֲבָל לְקַייְמָהּ אֵינוֹ רַשַּׁאי מִשּׁוּם סְפֵק סוֹטָה. וַתְייָא כַּיי דְתַנִּינָן. הַנּוֹשֵׂא אֶת הָאִשָּׁה וְלֹא מָצָא לָהּ בְּתוּלִים. וְהִיא אוֹמֶרֶת. מִשֶׁאֵירַסְתָּנִי נֶאֱנַסְתִּי וְנִסְתָּֽחְפָה שָׂדָךְ. וְהוּא אוֹמֵר. לֹא כִּי אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא אֵרַשְׂתִּיךְ. וְהָיָה מִקְחוֹ מֶקַח טָעוּת. הָדָא דָמַר לִכְתוּבַּת מְנָה מָאתַיִם. אֲבָל לְקַייְמָהּ אֵינוֹ רַשַּׁאי מִשּׁוּם סְפֵק סוֹטָה. וַתְייָא כַּיי 2b דְתַנִּינָן תַּמָּן. הִיא אוֹמֶרֶת. מוּכַּת עֵץ אֲנִי. וְהוּא אוֹמֵר. לֹא כִי אֶלָּא דְּרוּסַת אִישׁ אַתְּ. הָדָא דְתֵימַר לִכְתוּבַּת מְנָה מָאתַיִם. אֲבָל לְקַייְמָהּ אֵינוֹ רַשַּׁאי מִשּׁוּם סְפֵק סוֹטָה. וְכוּלְּהוֹן מִן הַהִיא דְּאָמַר רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. מָצָא הַפֶּתַח פָּתוּחַ אָסוּר לְקַייְמָהּ מִשּׁוּם סְפֵק סוֹטָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ואתייא. הא דמחלקינן בין ממונא לאיסורא כהאי דרבי חנינא דקאמר נמי על הא דהאמינה רבי דוקא שלא להפסידה כתובה אבל לקיימה לא התירה דלענין איסור אינה נאמנת וכן כל הראיות שמביא לקמן וכר''א דאמר לעיל דאסור לקיימה באומר פתח פתוח מצאתי וסתמא קאמר משמע אפילו בבוגרת וכדמסיק וכלהון מן ההיא דאמר רבי הילא בשם רבי אלעזר:
בוגרת כחבית פתוחה היא. ואין לה טענת פתח פתוח:
שלא להפסידה מכתובת'. בטענת פתח פתוח דמספיק' לא מפסדינן לה אבל לקיימ' אינו רשאי:
משום ספק סוטה. שמא זינתה תחתיו:
ובא מעשה לפני רבי. שתבעה הבעל והיא לא הכחישתו ושאלה רבי והיכן הן בתולים שלך:
מעלותיו. מדרגות הסולם היו גבוהין הרבה זה מזה וכשעלתה עליהן נשרו בתוליה:
ואתייא נמי כהאי דתנינן לקמן בתולה ואלמנה גרושה וחלוצה מן הנשואין כתובתן מנה ואין להן טענת בתולים גרסינן:
בכתובת מנה מאתים. כלומר שהן טוענין בזה דהיא תובעת מאתים שאומרת בתולה הייתי כדמוקי לקמן הלכה ד' דמיירי שיש עדים מעידין אותה שלא נבעלה ואפ''ה אין כתובתה אלא מנה ואין יכול לטעון טענת בתולים להפסידה כתובתה לגמרי ולימא מקח טעות הוא:
עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לָֽעְזָר בּוֹגֶרֶת אֵימָתַי הִיא נִישֵּׂאת. בְּתוּלָה מִן הַנִּישּׂוּאִין אֵימָתַי הִיא נִישֵּׂאת. מוּכַּת עֵץ כְּרִבִּי מֵאִיר אֵימָתַי הִיא נִישֵּׂאת. נִישְׁמְאִינָהּ מִן הָדָא. אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁיָּצָאת בְּהִינוּמָא. וְלָא אִדְכַּר רְבִעִי. הָדָא אָמְרָה דְלֵית רְבִיעִי כְּלוּם.
Pnei Moshe (non traduit)
ולא אידכר רביעי. ולא הוזכר שם רביעי דאם יש עדים שנשאת ברביעי כתובתה מאתים ומדלא נקטה ש''מ אין רביעי כלום דאין ראיה מרביעי דשמא בוגרת או מוכת עץ היתה ולא נשאת ברביעי וכתובתן מאתים אלמא היכא דאין להן טענת בתולים אין קפידא ברביעי:
על דעתיה דר''א. דאמר טעמא דמתני' דנשאת ברביעי משום טענת בתולים:
בוגרת. דאין לה טענת בתולים וכן בתולה מן הנשואין וכן מוכת עץ לרבי מאיר דאמר לקמן כתובתה מאתים ואין לה טענת בתולים אימתי היא נשאת אי נימא דהואיל ולא שייך בה טעמא דישכים ויבא לב''ד נשאת בכל יום או דילמא לא פלוג רבנן:
נשמעינה. לזה מן הדא דתנן לקמן ריש פ''ב היא אומרת בתולה נשאתני והוא אומר לא כי אלא אלמנה נשאתיך אם יש עדים שיצאת בהינומא כמנהג הבתולות כתובתה מאתים:
וְאַלְמָנָה בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי. שֶׁאִם אוֹמֵר אַתְּ לוֹ בְּאֶחָד מִכָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה אַף הוּא מַשְׁכִּים וְיוֹצֵא לִמְלַכְתּוֹ. מִתּוֹךְ שֶׁאַתְּ אוֹמֵר לוֹ בַחֲמִישִׁי בְשַׁבָּת אַף הוּא שָׂמֵחַ עִמָּהּ חֲמִישִי שִׁישִׁי וּשְׁבִיעִי.
Pnei Moshe (non traduit)
ואלמנה ביום החמישי. קתני במתני' וטעמא שאם אומרת את לו באחד מכל ימות השבת גרסינן:
מֹשֶׁה הִתְקִין שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וְשִׁבְעַת יְמֵי הָאֶבֶל וְלֹא הִתְקִין לָאַלְמָנָה כְּלוּם. אַף עַל גַּב דְּתֵימַר. לֹא הִתְקִין לָאַלְמָנָה כְּלוּם. טְעוּנָה בְרָכָה. מִבּוֹעַז. דִּכְתִיב וַיִּקַּח בּוֹעַז עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָעִיר וַיֹּאמֶר שְׁבוּ פֹה וַיֵּשֵׁבוּ. אָמַר רִבִּי אֲלֶכְסַנְדְּרִי. מִכָּאן שֶׁאֵין קָטָן רַשַּׁאי לֵישֵׁב עַד שֶׁיֹּאמַר לֹו הַגָּדוֹל שֵׁב. אָמַר רִבִּי פִינְחָס. מִכָּן לַבַּיִת הַזֶּה שֶׁהֵן מְמַנִּין זְקֵינִים בְּבָתֵּי מִשְׁתָּיוֹת שֶׁלָּהֶן. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי. מִכָּן לְבִרְכַּת חֲתָנִים שֶׁהִיא בָּעֲשָׂרָה. אָמַר רִבִּי יוֹדָה בַר פָּזִי. וְלֹא סוֹף דָּבָר בָּחוּר לִבְתוּלָה אֶלָּא אֲפִילוּ אַלְמוֹן לְאָלְמָנָה. מִבּוֹעַז שֶׁהָיָה אַלְמוֹן וְרוּת הָֽיְתָה אַלְמָנָה. וּכְתִיב וַתֵּהוֹם כָּל הָעִיר עֲלֵיהֶם. וְאֵיפְשַׁר כֵּן. כָּל קַרְתָּא מִתְבָּהֲלָה בְגִין נָעֳמִי עַל עֲלִיבְתָא. אֶלָּא אִשְׁתּוֹ שֶׁל בּוֹעַז מֵתָה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. עַד כָּל עַמָּא גָמַל חַסְדָּא נִכְנְסָה רוּת עִם נָעֳמִי. וְנִמְצֵאת זוֹ יוֹצְאֵת וְזוֹ נִכְנֶסֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
משה התקין כו'. כלומר דיש להן רמז מן הכתוב בתורה דכתיב מלא שבוע זאת וכן באבל ויעש לאביו אבל שבעת ימים:
ולא התקין לאלמנה כלום. לא מצינו לה רמז מן התורה:
טעונה ברכה מבועז. אע''פ כן ילפינן לה דטעונה ברכה יום אחד מדמצינו בבועז:
מכאן לקטן כו'. שבועז היה גדול שבהם ולא ישבו עד שאמר להם שבו:
ה''ג מכאן לב''ד שהן ממנים זקנים. להשגיח על הדבר שלא ינהגו קלות ראש בבית משתיות שלהן ומדכתיב מזקני העיר דריש וכדאמרינן לעיל בסוף סוטה בראשונה היה אימת סנהדרין עליהו ולא דברו נבלה בשיר:
אלא אפילו אלמון כו'. כדמוכחי קראי שהיה אלמון דכתיב ותהום וגו':
ואיפשר כן כו'. וכי מה כל הרעש הזה שיהו כל בני העיר מתקבצין ונבהלין לצאת לקראת נעמי העלובה:
עד כל עמא. עד שבאו כל העם לגמול חסד עמה נכנסה רות עם נעמי אל העיר ומחמת זה אירע הדבר שראו אותן כל בני העיר:
ונמצאת זו יוצאת וזו נכנסת. כלומר אשתו של בועז מתה באותו היום וזו רות נכנסת לביתו וכעין דאמרינן בבבלי ב''ב דף צ''א היינו דאמרי אינשי עד דלא שכיב שכבי קיימא מני ביתיה ואשמעינן שהקדים לו השם רפואה למכה ויש לאדם לבטוח בהקב''ה:
תַּנֵּי. אוֹמֵר בִּרְכַּת חֲתָנִים כָּל שִׁבְעָה. [רִבִּי יִרְמְיָה סְבַר מֵימַר מַפְקִין כַּלָּתָה כָּל שִּׁבְעָה.] אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי. וְהָא תַנֵּי רִבִּי חִייָה. אוֹמֵר בִּרְכַּת אֲבֵלִים כָּל שִׁבְעָה. אִית לָךְ מֵימַר. מַפְקִין מִיתָא כָל שִׁבְעָה. מַאי כְדוֹן. מַה כָּאן מְנַחֵם עִמּוֹ אַף כָּאן מְשַׂמֵּחַ עִמּוֹ. מַה כָּאן מַזְכִּירִין אַף כָּאן מַזְכִּירִין.
Pnei Moshe (non traduit)
תני אומרים ברכת חתנים כל שבעה. חסר כאן וצריך להגיה כמו שהגהתי בפנים וכן הוא במגילה:
סבר. רבי ירמיה לומר שמוציאין הכלה לחופה כל שבעה:
והא תני ר''ח. באותה ברייתא וכן ברכת אבלים כל שבעה אית לך מימר שמוציאין המת כל שבעה בתמיה:
מאי כדון. ואלא מאי כל שבעה:
מה כאן מנחם עמו. עוסק עמו בתנחומין כל שבעה אף כאן משמח עמו כל שבעה:
מה כאן מזכירין. שבשעת התנחומין מזכירין מעין ברכת אבלים אף כאן מזכירין ברכת חתנים בשעת שמחה שהוא בשעת סעודה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source